כוורת – סיפורי פוגי

שנת יציאה: 1973

כוורת היא להקת רוק ישראלית שהוקמה בשנת 1973, והורכבה מדני סנדרסון (שכתב והלחין את רוב שיריה), גידי גוב, יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק, מאיר פניגשטיין, אפרים שמיר ויוני רכטר.

הלהקה, שהתאפיינה בסגנון רוק מלודי עשיר בהומור נונסנס ובשילוב מערכונים, זכתה להצלחה מסחרית גדולה ואף למעמד פולחני. היא פעלה עד 1976 והוציאה שלושה אלבומי אולפן: "סיפורי פוגי", "פוגי בפיתה" ו"צפוף באוזן". לאחר פירוק הלהקה המשיכו חבריה לקריירות עצמאיות והוציאו אלבומי סולו משלהם. סנדרסון וגוב המשיכו לשתף פעולה בלהקות גזוז ודודה.

על האלבום:

בפברואר 1973 החלו חברי ההרכב בחזרות לקראת המופע "סיפורי פוגי".[15] במרץ באותה שנה הקליטו שני שירים ראשונים באולפני קולינור: "שירות עצמי" ו"לא ידענו מה לעשות". שניהם יצאו על גבי תקליט שדרים באפריל של אותה שנה, ולא זכו להצלחה או להתעניינות של מפיקים וחברות תקליטים.[16] חברי הלהקה פנו לחברת ההפקות "הגר" של אריק איינשטיין וצבי שיסל, אך אלו החליטו שהלהקה אינה מתאימה להם.[17]

ביום העצמאות תשל"ג נערך פסטיבל הזמר והפזמון, שבו התמודדו באותה שנה שניים מחברי הלהקה: גידי גוב, ששר את השיר "יעלה ויבוא", ואפרים שמיר, ששר עם ירדנה ארזי וחנן יובל את השיר "ליל חניה". מטרתם העיקרית הייתה למשוך את תשומת ליבם של מפיקים למען קידומה של הלהקה. במהלך הפסטיבל יצר המפיק אברהם דשא (פשנל) קשר עם גוב, ואחר כך עם הלהקה כולה. חברי הלהקה השמיעו לפשנל את השיר "פה קבור הכלב", והוא מצידו התלהב וציין שלדעתו מדובר בחומר המוזיקלי הטוב ביותר ששמע מאז שעבד עם להקת התרנגולים. הוא הסכים להחתימם על חוזה הקלטות, בתנאי שיוותרו על המבנה השאפתני של אופרת הרוק לטובת תוכנית רגילה שתורכב משירים ומערכונים. דרישתו של פשנל הביאה למחלוקת בין חברי הלהקה, ואחדים מהם התעקשו על שימורה של האופרה. לבסוף נעתרו חברי הלהקה לבקשתו, ובהשפעת המבנה של תוכניות להקת הנח"ל, שכללו שירים ומערכונים, כתבו סנדרסון וגוב מערכונים קצרים שיצרו קשר בין השירים.

לאחר תקופה של חזרות על המופע החדש ערכו חברי הלהקה ב־7 ביוני 1973 הופעת הרצה בבית המורה בתל אביב. ההופעה זכתה לביקורות חיוביות, ולאחריה נערכה ב־14 ביוני עוד הופעת ניסיון בבית העם שברשפון. ב־15 ביוני נערכה הופעת הבכורה הרשמית של המופע "סיפורי פוגי", שהתבסס על שילוב בין שירים ומערכונים מפינות פוגי בתוכנית "ממנו אלייך" ומאופרות הרוק שתוכננו. הופעה זו לא התקבלה באהדה בקרב הקהל, ורבים מהצופים עזבו במהלכה. גם ההופעות האחרות בחודש הראשון של המופע לא זכו להצלחה רבה.[20] המפנה הגיע לאחר כמה שבועות, כששודרה במבט לחדשות כתבה על הלהקה ובה הושמע השיר "פה קבור הכלב". כתבה זו הביאה לחשיפה רבה ללהקה, וחבריה החלו להופיע בתדירות של כשלושים הופעות בחודש.

במקביל להופעות, החלו חברי כוורת בהקלטת שירים לקראת אלבום הבכורה של הלהקה, באולפני טריטון של טומי פרידמן. ההקלטות נמשכו עד סוף ספטמבר 1973. ביוני 1973 התפרסם תקליט השדרים "פה קבור הכלב". השיר צעד שבועות אחדים במצעד הפזמונים השבועי של גלי צה"ל, אך גם הוא לא זכה להצלחה רבה. לעומת זאת, שני תקליטי השדרים שיצאו אחריו, "המגפיים של ברוך" ו"שיר המכולת", היו להיטים גדולים והגיעו למקום הראשון במצעדי הפזמונים של גלי צה"ל ושל קול ישראל. בספטמבר 1973 נערכו מצעדי הפזמונים השנתיים של הגל הקל ושל גלי צה"ל. הרפרטואר המוכר של כוורת כלל אז רק מספר תקליטי שדרים, אך למרות זאת זכתה הלהקה בתואר "להקת השנה" בשני המצעדים. השיר "המגפיים של ברוך" היה להיט גדול, וזכה בתואר "שיר השנה" בשניהם.

באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים, וחברי הלהקה גויסו למחלקת ההווי והבידור של צה"ל. במהלך המלחמה הופיעה הלהקה פעמים רבות בבסיסים ברחבי ישראל, חלקן במשותף עם להקת הנח"ל. במסגרת ההופעות נוסף לרפרטואר הלהקה הלהיט "יו יה", שיר הבנוי ממקבץ סיפורים קצרים המתבססים על משחקי מילים, מאפיין מרכזי בכתיבתו של סנדרסון. את השיר כתבו סנדרסון ואולארצ'יק והלחינו סנדרסון וקלפטר, והוא נחשב לאחד הלהיטים הגדולים ביותר של הלהקה. השיר הגיע בחודש דצמבר למקום הראשון במצעד הפזמונים של קול ישראל, ובמצעד השנתי של התחנה לשנת תשל"ד דורג במקום השלישי.

בנובמבר יצא אלבומה הראשון של הלהקה, "סיפורי פוגי". שמו נבחר במטרה לקדם את המופע של הלהקה, שנקרא גם הוא כך.[24] האלבום הניב מספר להיטי ענק כמו "המגפיים של ברוך", "פה קבור הכלב", "שיר המכולת", "ביום ובלילה", "שירות עצמי" "ילד מזדקן", "למרות הכול", "נחמד" ו"יו יה". האלבום מכר 70,000 עותקים תוך זמן קצר, כמות חסרת תקדים בישראל עד אז. עד סוף שנות השמונים נאמדו מכירותיו בכ־140,000 עותקים.

ב־27 בדצמבר 1973 זכתה כוורת בפרס כינור דוד בתואר "הצגת הבידור של השנה". סנדרסון זכה בטקס זה בתואר "מלחין השנה".

***

"איבדנו את הזהות המוזיקלית שלנו": חברי כוורת חושפים את הסיבות לפירוק

קובי אוז | מעריב אוןליין | 30.5.2018

פה קבור הכלב: מה הפך את כוורת ללהקה הישראלית הכי גדולה אי פעם

נדה מנוחין | וואלה | 31.7.2020

ילדים מזדקנים ושיעורי מולדת, שירים בלי דגל ומגפיים ומכנסיים שקונים קומפלט: עם הומור משוגע וסירוב לפאתוס, צליל מובחן ומורשת מפוארת, הייתה כאן להקה אחת ששפכה חלב על הרצפה כדי שאף אחד לא יבכה. לכן אנחנו כל כך אוהבים אותה…להמשך קריאה >>