שנת יציאה: 1972
אחרית הימים הייתה להקת רוק ישראלית שפעלה בין השנים 1971–1972. הלהקה הייתה חלוצית בחיבור בין טקסטים גבוהים בעברית לבין רוק, ובקירוב הרוק הישראלי לסטנדרטים של הפקה וביצוע שהיו דומיננטיים במוזיקה הבינלאומית באותן שנים. חבריה היו זהר לוי, גבי שושן, אלי מגן, יצחק קלפטר ומירי אלוני.
המתופף והמלחין זהר לוי הקים באוגוסט 1971 את להקת "אחרית הימים" עם שילוב של יוצאי להקות צבאיות ולהקות קצב. לוי עצמו היה כבר אז אחד המוזיקאים הבולטים בפופ הישראלי לאחר שהנהיג בסוף שנות ה-60 את הרכב "זהר השביעי", ניגן בהקלטות של "החלונות הגבוהים", ו"השלושרים" והיה חבר בלהקת "כיף התקווה הטובה" לצד ג'וזי כץ, חנן יובל והגיטריסט שלמה מזרחי. באותן שנים הרבה לוי לשתף פעולה עם התמלילן והמחזאי חנוך לוין ("מצילתיים", "אני בדרכי למוסד הסגור"), וב-1970 הלחין את כל שירי המחזה השערורייתי של לוין "מלכת אמבטיה". לאחר שפרש מ"כיף התקווה הטובה" בעקבות חילוקי דעות בינו לבין כותב החומר של הלהקה שמוליק קראוס, פנה לוי להקמת להקה משלו. הוא צירף אליו פליט נוסף מ"כיף התקווה הטובה" – נגן הבס והזמר אלי מגן ואת החייל יצחק קלפטר, מי שהקים את "הצ'רצ'ילים" וניגן ב"הסגנונות" של עוזי פוקס. באותו הזמן עדיין שירת יצחק קלפטר בצוות הווי סיני, ולוי ומגן המתינו חודשיים לשיחרורו מתוך מחשבה לעבוד יחד בהרכב של שלישייה.
רביעית להצטרף הייתה הזמרת מירי אלוני, שהתפרסמה ככוכבת להקת הנח"ל. אלוני פנתה אל לוי בבקשה שיכתוב לה שירים, ולאחר ששמעה על רעיון הלהקה הציעה את עצמה כזמרת מובילה והתקבלה. לאחר זמן קצר של חזרות צורף גם הזמר והגיטריסט יוצא להקות הקצב גבי שושן, לשעבר חבר שלישיית "השוקולדה" שזכה שנה קודם לכן לתהילה כשמילא את תפקיד ברגר במחזמר "שיער".
אלוני, שהסתייגה מהצליל הכבד של "אחרית הימים", פרשה עוד לפני שנשלמו הקלטות האלבום והשתתפה רק במעט מהופעותיה של הלהקה. את מקום הזמר המוביל בשירים בהם היא נעדרת ממלאים מגן ושושן ("התעמלות בוקר").
בשנת 1972 צברה הלהקה תארים רבים, כגון להקת השנה האזרחית במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל, להקת השנה בגלי צה"ל, להקת השנה של שבועון "להיטון" ו"פרס כינור דוד". למרות איכויותיה הגבוהות של הלהקה, היא לא הצליחה למשוך קהל ולכן החליטו חבריה לפרקה.
באותה תקופה ניסה אריק איינשטיין להציל את הלהקה בכך שהזמין אותה להופיע במשותף עמו, במופע בו הופיעה הלהקה לבד וכלהקת הליווי שלו. לאחר חצי שנה ירד המופע מהבמה, לאחר שנחל הפסדים כספיים. איינשטיין הקליט עם הלהקה את השיר "מיידלע" אותו כתב יחד עם קלפטר ללחן של השיר "היא תבוא" מאת מיקי גבריאלוב.
למרות פעילותה הקצרה של הלהקה וכשלונה המסחרי, היא הותירה להיטים רבים כמו "פתחי לי את הדלת", "העץ הוא גבוה" ו"יש לי יום הולדת", שבו השתתפו אריק איינשטיין וצבי שיסל בקולות.
במאי 2007 הועלה מופע איחוד "חד-פעמי" של ארבעה מחברי הלהקה במועדון צוותא בת"א במסגרת ערב מחווה למירי אלוני. במופע לא השתתף זוהר לוי, לאחר שסירב לפנייתה של אלוני, לטענתה.
באוקטובר 2010 הודיעו מגן ושושן על חזרתם לבמה בשימוש שמה המקורי של הלהקה. בהופעות הם ביצעו שירים מתקופת הלהקה ומקריירות הסולו שלהם. זוהר לוי טען שלא עודכן לגבי תוכנית האיחוד, אלוני לא קיבלה הצעה להשתתף, וקלפטר שקיבל פנייה משושן ומגן סירב להשתתף. ב-2016 נפטר שושן ושלוש שנים אחריו נפטר לוי.
משתתפים:
זהר לוי – תופים
גבי שושן – שירה, גיטרה
אלי מגן – שירה, בס
יצחק קלפטר – גיטרה, שירה
מירי אלוני – שירה
אלונה טוראל – פסנתר ב"הנסיכה"
אריק איינשטיין וצבי שיסל – קולות רקע ב"יש לי יום הולדת"
***
ביקורת על האלבום מפי אוהד עזרתי, באתר "מתקדם" >>
ביקורת על אחרית הימים באתר 'השרת העיוור' >>
איל רוב, אחרית הימים בת 40: הצדעה ללהקה שלא הייתה כמוה באתר וואלה >>
